פס"ד בשאלות שונות במסגרת תביעה לאיזון משאבים ודמי שימוש

הסוגיות הצריכות הכרעה:

·                     האם העובדה שהאיש עשה שימוש בלעדי בדירה המשותפת מאז פרידתם של הצדדים בשנת 2008 מזכה את האישה בדמי שימוש?

·                     כיצד יחולקו או יוערכו המיטלטלין המשותפים?

·                     כיצד יפורק השיתוף בין בני זוג ברכבים?

·                     האם על האיש להשיב לאמה של אישה החזרי הלוואה ששולמו על ידה במלואם מאז הפרידה?

·                     כיצד יחולקו הזכויות שצברו הצדדים ובכלל זה קופות גמל וזכויות אשר צברו ממקום עבודתם בין הצדדים?

א.        רקע עובדתי בתמצית:

1.         בעלי הדין שבכותרת, מר א.י. (להלן:" האיש") והגב' ג.י. (להלן:" האשה") הינם יהודים והם נישאו זל"ז כדמו"י ביום 19.08.99 והתגרשו זמ"ז בהסכמה ביום 20.10.10. מקשר זה, נולדו לצדדים  שלושה ילדים משותפים: פלוני, אלמוני ופלמונית (להלן : " הילדים" או לפי שמותיהם הפרטיים).

2.         הרקע לסכסוך הגירושין ולפרידה של בעלי הדין פורט היטב בכתבי הטענות ובתסקירי הסעד השונים. אם נבקש לתמצת טענות הצדדים בהקשר זה, הרי שהאשה טענה לאלימות קשה מצדו של האיש כלפיה ובעיקר כלפי הקטינים ואילו האיש הכחיש טענות אלו מכל וכל וטען, כי האישה זנחה הקטינים וכי היא זו שלמעשה נקטה כלפיהם באלימות.

3.         כך או אחרת, אין חולק שבעקבות המשבר שפקד את הצדדים עזבה האשה ביום 23.09.08 את ביתם המשותף ועברה להתגורר יחד עם הילדים בדירה שכורה בעיר *** בסמוך למקום מגורי הוריה. בחודש ספטמבר 2010 שבה האשה עם הילדים להתגורר בעיר *** לא הרחק מדירת הצדדים. יש לציין, כי האיש נותר להתגורר בדירה המשותפת במהלך כל תקופת הזמן לעיל ולמעשה עד היום.

4.         בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים נוספים ובכלל זה תביעות משמורת, חינוך ואפוטרופסותשניתן בהן פסק דין, תביעת מזונות קטינים שהוכרעה אף היא זה מכבר בפסק דין וכיום עומדת ותלויה תביעה כספית שהגיש האיש בגין פרסום לשון הרע מטעם האשה.

5.         בית המשפט ערך אינספור ניסיונות להביא הצדדים להסכמות כוללות שתייתרנה הכרעה שיפוטית בתביעה שבכותרת, אך הדבר לא עלה יפה.

6.         יחד עם זאת יצוין, כי בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה חלקית ולפיה רכש האיש את זכויות האשה בדירה. כפועל יוצא ניתן ביום 15.07.12, תוקף של פסק דין  להסכמות הצדדים ביחס לדירת המגורים המשותפת הידועה כחלקה ** בגוש *** שכתובתה*** (להלן " הדירה").במסגרת הסכמות אלו רכש האיש את זכויותיה של האשה בדירה בתמורה ל-580,000 ש"ח שמהווים 40% מהערכת שמאי את שוויה.

7.         עוד יש לציין, כי "המועד הקובע" לצרכי הפסקת שיתוף ו/או צבירת נכסים ולצורך איזון המשאבים נקבע בהסכמת הצדדים  ליום 24.09.08.

8.         הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירי עדות ראשית, העידו עדיהם בשני דיוני הוכחות (ביום 16.05.12 העיד האקטואר וביום 31.01.13 נחקרו הצדדים עצמם וכן אמה של האשה) כעת הוגש אחרון הסיכומים ויש לשים פעמינו לעבר ההכרעה במחלוקות הרכושיות והממוניות השונות. ההכרעה תיעשה בכל אחת מהפלוגתאות להלן, לאחר תיאור קצר של עמדות וטענות הצדדים. בסוף פסק הדין יירשם סיכום הדברים.

ב.         דמי שימוש ראויים :

ב.א.      טענת האשה:

9.         ב"כ האשה טוען, כי שולחתו זכאית לקבל פסק דין שיחייב את האיש בתשלום דמי שימוש ראויים בעבור תקופה של כ-4 שנים שנמנע ממנה שימוש בדירה ו/או פירוק שיתוף בה.

10.        הסבירה האשה, כי זכאותה לדמי שימוש עומדת לה מהטעם שהיא נמלטה מאלימותו של האיש כלפיה ובעיקר כלפי הילדים וכן מהעובדה שהאיש עיכב במכוון ובחוסר תם לב קיצוני את פירוק השיתוף בדירה במשך תקופה ארוכה של כארבע שנים והכל כחלק מניסיון ההתשה והשבירה של התובעת.